הצדק

הצדק


מבוא למאמר


משפט שלמה, שתי נשים[1], שתי תינוקות, הראשון חי והשני מת, הראשונה טוענת התינוק החי שלי והמת שלה, והשנייה מזימה את עדותה וטוענת להיפך.

שלמה המלך מציע פתרון – הביאו לי את החרב ואחתוך את התינוק לשני חלקים, כל אחת תקבל חלק.

אחת מהנשים צועקת לאאאאא!!! תן לה את התינוק.

שלמה המלך פוסק כי התינוק החי שלה הוא. 


"לב חכם"


טרם אכנס לגופם של דברים אתייחס לשופט ששפט בדין, היה זה שלמה המלך, החכם מכל אדם. מסופר שבלילה, עת זבח לאלוקים בגבעון, נגלה אליו בחלום והציע להעניק לו כמשאלתו. שלמה ביקש חוכמה שתסייע לו להנהיג את העם ולשמש כשופטו: "וְנָתַתָּ לְעַבְדְּךָ לֵב שֹׁמֵעַ, לִשְׁפֹּט אֶת-עַמְּךָ, לְהָבִין בֵּין-טוֹב לְרָע" (פסוק ט'), ונענה על ידי אלוהים: "הִנֵּה עָשִׂיתִי, כִּדְבָרֶיךָ; הִנֵּה נָתַתִּי לְךָ לֵב חָכָם וְנָבוֹן אֲשֶׁר כָּמוֹךָ לֹא-הָיָה לְפָנֶיךָ וְאַחֲרֶיךָ לֹא-יָקוּם כָּמוֹךָ" (שם, י"ב). לאחר מכן עלה שלמה לירושלים ושם נערך משפט שתי הנשים.


הצדק


ראוי לשים לב לבקשתו של שלמה ולמתנה שקיבל מאלוקים, שלמה מבקש "לב שומע" ואלוקים מעניק לו "לב חכם", בסוף דבריי אציע פתרון שיש לו קשר הדוק לצדק.

לכאורה, כשקוראים את הפסוקים המתארים את משפט שלמה, עולה השאלה: האם זה צודק לפתור את הדין בכך שהתינוק יחולק לשני חלקים? התשובה לכך פשוטה, בוודאי שלא, ומיד מתגנבת שאלה קשה יותר: האם זה צודק לאיים בהריגת התינוק על מנת לגלות את האמת העובדתית?[2]


על מנת לספק מענה לשאלה זו, עלינו לנסות ולהגדיר את הצדק, לו פנים רבות, ולרוב הוא מנותח מתוך נקודת מבטו של המתבונן, מה שלאחד נראה צודק לא יראה לאחר, ולשוני בניתוח האירוע מושא הדיון יש מניעים רבים, כך לדוגמה אם ישאלו את סוקרטס בדבר צדקת גזרת המלכות להוציאו להורג, ככל הנראה הוא ישיב שזה צודק, הואיל ושומה עלינו לציית לחוק הכתוב, גם כאשר הציות הספציפי גורם עוולה לאדם ספציפי עד כדי הריגתו, ויש שיטענו כי זוהי חסידות שוטה, אלא שהיה עליו למרוד במלכות ולא למות בשם החוק, אך כפי שכתבתי לעיל, הצדק יחסי וסובייקטיבי.


המחוקק במדינת ישראל, מכיר במציאות שיש בחוק לפגוע בצדק ולא לשרת אותו, כך לדוגמה קבע המחוקק בסעיף 30 לחוק החוזים [חלק כללי], התשל"ג-1973 כי "חוזה שכריתתו, תכנו או מטרתו הם בלתי חוקיים, בלתי מוסריים או סותרים את תקנת הציבור – בטל", ובלשון בני אדם – אם פלוני ביקש מנהג מונית להסיע אותו ממטולה לאילת, ולנהג המונית לא היה רישיון בתוקף, אך בכל זאת הוא הסיע אותו לאילת, הרי שהחוזה (בעל פה) שנכרת ביניהם – בטל, כך שלנהג המונית אין זכות לגבות עמלה בדבר טרחתו הרבה. האם "צודק" שפלוני לא ישלם? על זה השיב המחוקק בסעיף 31 לחוק החוזים בזו הלשון: "...בבטלות לפי סעיף 30 רשאי בית המשפט, אם ראה שמן הצדק לעשות כן ובתנאים שימצא לנכון...ובמידה שצד אחד ביצע את חיובו לפי החוזה – לחייב את הצד השני בקיום החיוב שכנגד, כולו או מקצתו", כלומר: קיימת אפשרות שבית המשפט יכיר בעובדה שפלוני קיבל שירות ולכן יש לחייב אותו לשלם לנהג המונית, ומדוע? כי יש בכך צדק.


סוף דבר


אֱמֶת מֵאֶרֶץ תִּצְמָח וְצֶדֶק מִשָּׁמַיִם נִשְׁקָף. (תהילים פה יב), לא בכדי קבע נעים זמירות ישראל כי הצדק הוא מלאכת מחשבת שראויה רק לבורא עולם, וכל כך מדוע? הואיל וכדי שפסק הדין יהיה צודק עליו להתייחס באופן פרטני לזמן, לנסיבות ולמקום בו התרחש האירוע מושא הדיון, ולא רק ברמה הפרטנית, אלא ובעיקר להשלכות שיש לו באספקט הכללי, רוצה לומר: אם נדמיין את המועד שצריך שופט לגזור דינו של אדם, עליו לקחת בחשבון את ילדיו, את אשתו, את משפחתו הגרעינית, את החברה הסובבת אותו, את הקורבן ומשפחתו, את האינטרס הציבורי ועוד, אין גזרתו מתקיימת רק בו, כי אם ובעיקר בכל הסובבים אותו. מלאכת מחשבת שכזו יכול לנתח רק מי שאמר והיה העולם, מי שהכל פרוס לפניו. אך אין באמירה זו כדי לפטור אותנו, בני האדם בלא כלום, ומהיכן למדים אנו זאת? מהרישא של הפסוק, בו כתוב כי האמת מארץ תצמח, וכפי שכתבתי במאמר הקודם, אין אמת אחת, ויכול שהאמת המשפטית לא תהלום את האמת העובדתית, אך בכל זאת היא אמת לפי כללי המשפט, ואפילו יש בידיעה שהצדק לאלוקים הוא, משהו משחרר, והוא - שאין אנו כבני אדם צריכים להחזיק "בצדק" שלנו כאילו הוא חזות הכל, אנו חייבים להכיר במגבלותינו ולדעת שהצדק שלנו הוא יחסי לנו, הוא יכול להכיל וצריך להכיל בתוכו את תפישת עולמנו, וזה דבר מתבקש מעצם היותנו בני אדם, אך כדי שצדק זה יעלה ממדרגת סברה למדרגת שפיטה, עלינו לעמול עמל רב, ולדרוש כל בוקר ובוקר את המתנה שבורא עולם העניק לשלמה "לב חכם" ולא "לב שומע", ומאי? אלא שלב שומע יכול לפסוק כל שעולה על ליבו, כי הוא שמע ופסק, ואילו לב חכם, מכיל בתוכו את השכל ואת הרגש כאחד, ולא כזרים זה לזה אלא ככלים שלובים זה לזה, ולכן צודק וטבעי ששלמה המלך פעל בדרך שפעל, במסגרת היותו בן אדם כדי להגיע לתוצאה הצודקת על היחסיות שקיימת בדרך שלה. 


לידור איזון, עו"ד


לפגישת ייעוץ – 0507-331-551   

אין באמור במאמר זה להוות תחליף לייעוץ משפטי ואין הוא מהווה המלצה ולא עצה לנקיטת צעד זה או אחר, היה ומתוך הסתמכות על הדברים הכתובים יבצע מי מהקוראים פעולה היא תהא באחריותו האישית בלבד!

כשם שאין לבר בלא תבן כך אין מאמר בלא טעות, ולכן אשמח בכל עת לקבל הערות ותיקונים מהקוראים.



[1] על מנת שנוכל להתייחס לתוכן דבריי אתעלם מעיסוקן של הנשים ולמחלוקות הקיימות בדבר מקורו של הסיפור וגרסאותיו.

[2] המושג "אמת", מתחלק לשלוש: אמת אלוקית, עובדתית ומשפטית, להרחבה ראו שם במאמר שלי בנושא זה ששמו חוק, משפט ומה שביניהם.